עמותות ופעילים
גופים ועמותות רבים ואף פעילים עצמאיים פעלו לאורך השנים ופעלים גם היום, במטרה להגביר את המודעות בשיח הציבורי לפרשה". להלן תתואר בקצרה הפעילות של העיקריים שבהם לאורך השנים.
הוועד הציבורי למען ילדי תימן
הגוף הציבורי הראשון שפעל בנושא באופן שיטתי ומאורגן. הוועד הוקם במחצית השנייה של שנות השישים. בתקופה זו התגברו השמועות בדבר פרשות חטיפות, לאחר שצווי גיוס נשלחו למאות ילדים תימנים שלכאורה הגיעו לגיל גיוס למרות שחמש עשרה שנים ויותר קודם לכן נמסר להוריהם שנפטרו.
במישור הציבורי דרש הוועד את הקמתה של ועדת חקירה עצמאית שתורכב מנציגים של גופי שלטון שונים, אנשי מקצוע וכן נציגי העדה, כדי לברר את גורלם של הילדים שנטען שנחטפו. בנוסף, שכר הוועד את שירותיו של החוקר עמי חובב, בעצמו בן למשפחה יוצאת תימן.
הוועד היה שותף לפעילותה של ועדת בהלול-מינקובסקי. החוקר עמי חובב שפעל מטעם הוועד הגיעו גם הוא, כמו הוועדה, למסקנה שהילדים שנמסר שנפטרו, אכן נפטרו. בראיון בשנת 1996 בעיתון "הארץ" טען חובב כי הוועד קיבל את מסקנותיו.
ח"כ מאיר כהנא ותנועת "כך"
מאיר כהנא עלה לישראל בשנות ה-70 והקים את תנועת הימין הקיצונית "כך". הוא נבחר לכנסת בשנת 1984. בזמן כהונתו בכנסת פרסם ספר שכותרתו "הספר השחור: מה שעוללו אנשי השמאל לעדות המזרח". בסמוך לאחר מכן פרסמה תנועתו חוברת ושמה "את אחי אנוכי מבקש - האמת על שואת יהודי תימן". בספריו נסמך כהנא על ספר מוקדם יותר של חסיד סאטמר ניו-יורקי בשם משה שנפלד. שנפלד שהאשים את מדינת ישראל ב"שמד רוחני" שהובילו ציונים חילונים כנגד מאמינים יוצאי עדות המזרח, ובמסגרת זו טען גם ל"חטיפות" של ילדים (גם בהקשר הרוחני).
עמר"ם - עמותת רוח המזרח
עמותת עמר"ם הוקמה בשנת 2013 כשבין מטרותיה "קידום תרבות המזרח. קידום שירה מזרחית עכשווית" ו"מאבק בגזענות". עם השנים הפך העיסוק בפרשת ילדי תימן ללב פעילותה של העמותה. אופי הפעילות הוא בעיקרו איסוף עדויות בעל פה מצד משפחות שטוענות שבניהן נחטפו. עדויות אלה מובאות במאגר עדויות מקוון וכוללות עדויות של הורים לילדים שנטען שנעלמו ושל בני משפחה אחרים (בעיקר אחים ובני הדור השני). העמותה הייתה ממובילות המאבק המוצלח לפרסום ארכיוני ועדת החקירה הממלכתית. עם זאת דוברי העמותה טוענים כי יש להעדיף את העדויות בעל-פה שנאספו על-ידם על פני מסמכים וכן טוענים לחוסר נגישות של מסמכים נוספים (טענה המוכחשת ככלל על-ידי אנשי הארכיונים הרלוונטיים). משנת 2015 מציינת העמותה מדי שנה את יום פטירתו של עוזי משולם כ"יום המודעות בפרשת ילדי תימן, בלקן ומזרח".
אחים וקיימים
עמותה שהוקמה בשנת 2016 במטרה להביא לטיפול מודעות בנושא "ילדי תימן החטופים". העמותה מנהלת דף פייסבוק פעיל, דרכו היא אוספת ומציגה עדויות של מה שמוצג על-ידה כמקרי חטיפה, ומקדמת דרישה ציבורית להכרה בקיומה של פרשת חטיפות.
נתן שיפריס
שיפריס היה מתומכיו של עוזי משולם, ושימש כדוברו במהלך ההתבצרות ביהוד. על חלקו באותה פרשה נדון לארבע שנות מאסר. בעודו בכלא ובסמוך לאחר מכן כתב טקסט מקיף על תפיסתו שלו את פרשת ילדי תימן. הטקסט התפרסם 20 שנים מאוחר יותר, ב-2019 כספר "ילדי הלך לאן". למרות שהספר מציג עצמו כמחקר אקדמי, הוא לא פורסם במסגרת אקדמית, לא עבר הערכת עמיתים ועיון בו מצביע על כשלים מתודולוגיים יסודיים. שיפריס עצמו הודה בראיון לתכנית "המקור" שעל אף שבשנת 2016 התפרסמו לראשונה מאות אלפי מסמכי ארכיון בנושא, הוא הסתפק בדגימה שלהם (כלשונו) ולא עדכן את מחקרו באופן משמעותי.